עתידים כלכליים בעידן הבינה המלאכותית: יוזמת Anthropic כמגדלור לחשיבה חדשה
בעולם שבו בינה מלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר, אחת השאלות הדחופות ביותר היא:
כיצד ישפיעו מערכות כמו Claude על הכלכלה האנושית?
האם הן יחליפו מקומות עבודה?
יגדילו את הפריון?
יעצימו את ההון האנושי, או דווקא יתרמו להרחבת פערים?
על הרקע הזה קמה יוזמת "Anthropic Economic Futures", שהושקה ביוני 2025, במהלך אסטרטגי שנועד לעורר שיח ציבורי ואקדמי איכותי, עם מטרה אחת ברורה:
להבין טוב יותר את ההשלכות הכלכליות ארוכות הטווח של בינה מלאכותית כללית (AGI).
בין מהפכה טכנולוגית לשינוי מבני עמוק
במקום לדון רק במה ש- GPT מסוגל לעשות עבור מייל או תרגום, היוזמה של Anthropic מכוונת לעבר שאלות יסוד:
האם AGI תוביל לצמיחה כלכלית חסרת תקדים, או דווקא לתלות במכונות שתחליש את כוח העבודה האנושי?
אילו מודלים כלכליים נוכל לגבש כדי להבין שווקים שבהם רוב הייצור מתבצע על ידי ישויות חישוביות, כמעט ללא עלות שולית?
והאם תרחיש כזה יתרום לאנושות או יעמיק את הפערים הכלכליים?
היוזמה מציעה גישה ביקורתית אך גם פרגמטית:
לא לחזות את העתיד במונחים של "הכול יהיה מדהים" או "הכול יתמוטט", אלא לבחון תרחישים, לבנות מודלים ולחקור שאלות פתוחות תוך שימוש בכלים אמפיריים ותיאורטיים כאחד.
מה כוללת היוזמה?
Anthropic הכריזה על מימון מחקרי בסך כולל של 6.75 מיליון דולר, שיחולק בין כ-50 קבוצות חוקרים.
כל אחת תקבל מימון של 100 עד 250 אלף דולר. התחומים המועדפים כוללים:
צמיחה כלכלית בתרחישים של AGI
השפעת אוטומציה רחבת היקף על שווקי העבודה
אי שוויון, חלוקת הכנסות וניידות חברתית
מודלים תיאורטיים של שווקים מבוססי סוכנים חישוביים
תמריצים, מבני בעלות וחלוקת תועלות בכלכלות עתידיות
בניגוד לפרויקטים של "פיתוח מוצר", כאן מדובר ביוזמה מחקרית טהורה עם אופק אינטלקטואלי ולא מסחרי.
Anthropic אינה מחפשת להנדס את התשובות, אלא מעוניינת לעורר שאלות ולחבר קהילות של כלכלנים, מדעני חברה ומומחים בבינה מלאכותית שיחשבו יחד.
למה זה חשוב עכשיו?
הוויכוח הציבורי סביב AI מתמקד לעיתים קרובות בחדשות הרגע:
אילו משרות ChatGPT מחליף, האם הכלים מדייקים או חורגים, ואיך להשתמש בהם נכון.
זהו ויכוח חשוב, אך הוא מפספס את הממד האסטרטגי:
לאן הולך מבנה הכלכלה העולמית כאשר טכנולוגיה כה חזקה הופכת לזמינה לכל אדם ולכל ארגון?
בדיוק כאן נכנסת היוזמה של Anthropic.
היא פותחת פתח לחשיבה רחבה, לא ליניארית, שמבינה שבינה מלאכותית אינה רק "כלי חדש" אלא פרדיגמה משבשת.
חשיבה כזו נחוצה במיוחד במוסדות ציבור, ממשלות, בנקים מרכזיים וארגוני מחקר שצריכים לבחון מדיניות בתנאי אי ודאות גבוהים ולהתכונן לתרחישים קיצוניים.
בין מודלים ישנים למציאות חדשה
המודלים הכלכליים שעליהם נשעננו עד כה, מבוססי ייצור הוני, עבודה אנושית ותחרות בין פירמות, אינם ערוכים למציאות שבה AGI יכולה לבצע משימות מורכבות בעלות שולית אפסית. אם כל אדם יכול להפעיל עוזר חכם שמבצע עבודה של עשרה עובדים, מהו ערך העבודה האנושית?
ואם כל פירמה יכולה להקים מערכות ייצור אוטונומיות, מה יקרה לתמחור?
לשכר?
לרווח?
שאלות אלו אינן תיאורטיות בלבד. הן מעצבות את הדיון במדיניות רווחה, מיסוי, השקעה ציבורית וחינוך.
הן משפיעות על קבלת החלטות ברמת הפירמה, כיצד לבנות יתרון תחרותי בעולם שבו כל אחד יכול להפעיל מודל שפה?
וגם ברמת המדינה:
כיצד לשמר לכידות חברתית נוכח שינויים כלכליים מפליגים?
מי עומד מאחורי היוזמה?
Anthropic, החברה שפיתחה את מודל השפה Claude, ממצבת את עצמה כגוף שמתעניין לא רק בטכנולוגיה אלא גם בהשלכותיה האנושיות.
היוזמה הכלכלית הזו מצטרפת לשורת מאמצים של החברה לקידום מחקר שקול וזהיר בתחום הבינה המלאכותית, כולל בטיחות, ממשק אדם-מכונה ואתיקה של מערכות אוטונומיות.
המהלך מובל על ידי צוות פנימי ב- Anthropic בשיתוף מומחים אקדמיים מובילים, וכולל מסלול ייעודי לחוקרים בראשית דרכם, כדי לעודד גיוון מחשבתי ודיסציפלינרי.
שלושה תרחישים שכדאי להכיר
כדי להמחיש את סוג החשיבה ש-Anthropic מנסה לעודד, הנה שלושה תרחישים אפשריים (שאינם בגדר נבואה אלא גירוי מחשבתי):
תרחיש "שפע מבוזר" AGI מוזילה דרמטית עלויות ייצור ושירות. כל אדם מקבל גישה לעוזר אישי חכם, פריון העבודה מזנק, והתוצאה היא שגשוג כלכלי רחב. ממשלות משתמשות ברווחים ממיסוי AGI למימון שירותים חברתיים נדיבים.
תרחיש "קפיטליזם טכנולוגי ריכוזי" חברות טכנולוגיה ענקיות שולטות בתשתיות ה- AGI, והעושר נצבר בידיהן. מעמד הביניים נשחק, שווקי העבודה קורסים, וממשלות מגיבות באיחור.
תרחיש "אי ודאות מתמדת" טכנולוגיות AGI יוצרות הפרעות חוזרות במבנה הכלכלה, עם גלי אבטלה זמניים לצד צמיחה לא מאוזנת. הפוליטיקה מתאפיינת בטלטלות, ולמקבלי ההחלטות אין מודלים טובים לחיזוי או לניתוח.
לסיכום: העתיד אינו קו ישר
המיזם של Anthropic אינו עוסק ב"תחזית" אלא בהרחבת טווח האפשרויות, בניתוח מעמיק של הנחות סמויות, ובהבנה שכדי לנווט נכון בעידן של AGI, יש לחשוב כמו חוקרים, לא כמו חוזים.
זו הזמנה לחברות, מוסדות, חוקרים ואזרחים לא להמתין למכה הכלכלית הבאה, אלא לעצב במודע כלים אינטלקטואליים חדשים שיסייעו לנו להבין, לבחור ולבנות את המחר.
זהו מאמץ אינטלקטואלי, חברתי ופוליטי — והוא מתחיל עכשיו.