תארו לעצמכם שאתם מגלים שאיזו תמונת סלפי שהעליתם פעם לרשת משמשת עכשיו חברה ענקית כדי לאמן מערכת זיהוי פנים.
לא הכי נעים, נכון?
כאן בדיוק מתחילה הבעיה!
כבר שנים שיש בעיה רצינית בעולם הטכנולוגיה: כדי לבנות מערכות זיהוי פנים מעולות (כמו אלו שפתחות לנו את הטלפון או שומרות עלינו בשדות תעופה),
חברות צריכות מיליוני תמונות של אנשים אמיתיים.
אבל לאסוף תמונות כאלה? זה פוגע בפרטיות של כולנו, יוצר בלגן משפטי מטורף ומעלה מלא שאלות קשות.
אז מה עושים?
פשוט מאוד: מחליפים את האנשים האמיתיים… בפרצופים שלא היו ולא נבראו!
מחקר חדש ומעניין של חוקר בשם פאבל בורסוקביץ' (Paweł Borsukiewicz), שפורסם בכתב העת הנחשב npj Artificial Intelligence,
מראה שזה כבר לא רק רעיון נחמד, זה כבר קורה בשטח ועובד מעולה!
במקום לצלם אנשים אמיתיים, משתמשים במאגרי מידע סינתטיים.
אלו תמונות פנים שנראות אמיתיות לחלוטין, אבל הן נוצרו מאפס על ידי מחשב!
אף אדם אמיתי לא הצטלם עבורן, ואף זכות פרטיות לא נפגעה בדרך.
המחקר הזה עשה קצת סדר בבלגן:
הוא בדק 25 מאגרים כאלה, הגדיר כללים ברורים לשמירה על הפרטיות, והעמיד אותם למבחנים הכי קשוחים שיש בתעשייה.
זה עובד, ובגדול!
פעם פחדו שפרצופים מהמחשב יהיו פחות "איכותיים" מפנים אמיתיות.
המחקר מוכיח שוב ושוב שמערכות שלמדו על פנים סינתטיות מגיעות לרמות דיוק מעולות ואמינות לחלוטין!
לא צריך להתפשר על האיכות בשביל לשמור על הפרטיות. ביי ביי לבעיות המשפטיות
עבור חברות טכנולוגיה ומנהלים, מדובר בגלגל הצלה של ממש!
מעבר לפרצופים סינתטיים מאפשר לדלג בקלות על חוקי הפרטיות הנוקשים (כמו ה-GDPR האירופי), לחסוך המון זמן פיתוח,
ולשכוח מתביעות ענק על שימוש במידע ביומטרי בלי רשות. מצבי קיצון בלחיצת כפתור
בעולם האמיתי, קשה מאוד למצוא תמונות של אנשים בחושך מוחלט, בזוויות מוזרות או עם משקפי שמש ענקיים.
בבינה מלאכותית? פשוט מבקשים מהמחשב לייצר בדיוק את התמונה שחסרה לנו כדי לאמן את המערכת. קל!
אנחנו בדרך לעידן חדש של טכנולוגיה אחראית.
כבר לא צריך לבחור בין טכנולוגיה מתקדמת לבין השמירה על הפרטיות של כולנו, אפשר לקבל את שניהם יחד!
אז מה אתם אומרים על כל זה?
הייתם מרגישים בטוחים לעבור בשער אבטחה שיודע לזהות אתכם רק כי הוא התאמן על פרצופים שאף פעם לא היו קיימים במציאות?
ספרו לי מה דעתכם בתגובות, אני ממש סקרן לשמוע!